כולל המלצות מדיאטנית מומחית
בישראל מזונות מסומנים ב – "עדיף להשתמש לפני" או ב"לשימוש עד"
אלו שתי מונחים שונים לגמרי ובעוד את המשפט "לשימוש עד" כדאי לקחת ברצינות (מופיע בארוחות מוכנות, בשרים, נקניקים, סלמון מעושן וכדו')
הימנעו מלזרוק מוצרים לפח רק בגלל שרשום עליהם "עדיף להשתמש לפני" מזון שמסומן עליו "עדיף להשתמש לפני" מותר לצרוך אותו גם לאחר התאריך בהתאם למצבו ולא קיימת סכנה בריאותית (למשל – עוגיות, דגנים, קמח, לחם, מזון משומר בקופסאות פח, מזון קפוא, פסטה יבשה וכו')
למה רשתות מזון ממהרות לזרוק מזון מהסוג של לשימוש עד?
מצילי מזון מכירים את התופעה של פחים מלאים במזון תקין לחלוטין..
ע"פ סעיף 12 (א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) תשע"ו – 2015
"לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף."
חוק שראוי שיישקל מחדש
העתקנו מתוך דו"ח משרד מבקר המדינה,
"יש לשקול שוב אם יש הצדקה לקבוע אחריות פלילית למכירת מוצרים בקטגוריית "עדיף להשתמש לפני" לאחר חלוף התאריך המסומן עליהם. על משרד הבריאות, במסגרת תיקון פקודת בריאות הציבור, לבחון את מכלול המשמעויות הבריאותיות, הכלכליות-חברתיות והסביבתיות של קביעת האיסורים על מכירת מזון אחרי חלוף התאריך שסומן עליו. "
החוק כמו שהוא בישראל לא קיים באיחוד האירופי ולא בארה"ב
בארה"ב למשל, מוצרי מזון מרשתות שיווק שתוקפם פג או שניזוקו, ונחשבים לכאלה שלא ניתן למכור ("unsaleables"), נשלחים למרכזי מכירה מחדש – Reclamation Centers . מוצרים אלה עוברים מיון ונתרמים או נמכרים לבנקים למזון או לגורמים אחרים המצילים מזון, במחצית ממחירם.
בבנק המזון הגדול ביוסטון שחילק בשנה האחרונה 159 מיליון(!) ארוחות חלק נכבד מהם מחולק לילדים בבתי ספר . משתמשים באופן קבוע בטונות של מזון שפג תוקפו
יש לכם מזון תקין שעבר התאריך של"עדיף להשתמש לפני" ואתם לא צריכים אותו? בבקשה אל תזרקו! מסרו אותו הלאה, אפשר גם דרך קבוצות מסירה שונות כדוגמת ספייר
למעשה בדנמרק קיימים מרכולים שלמים (WeFood) שכל תכולתם הוא מזון מהסוג שמושמד בישראל – מזון שעבר תוקפו ונמכר שם בהצלחה במחיר מוזל משמעותית. (ראו סרטון מצורף) טוב לדנים למה לא טוב לישראלים?..
ומי שלוקח ברצינות יתרה את הנחיות היצרנים לגבי התארכי שימוש
כדי שידע שגם בתרופות יש כאלו שאין בעיה להשתמש בהם גם 20(!) שנה אחרי התוקף אבל לא נסטה מהנושא (למי שרוצה להרחיב מומלץ לקרוא בקישור הבא https://www.themarker.com/markerweek/1.3883095)
לסיום נצרף את המלצתה של הדיאטנית מריאנה אורבך לגבי צריכת מזונות שעבר תוקפם.
מוצרי חלב:
רגישים יותר לקלקול. הם עלולים להוות סכנה לבריאות ברגע שמגיע תאריך פקיעת התוקף שלהם, בעיקר כי לא תמיד ניתן לראות או להריח את הרעלנים המתהווים בהם. ההמלצה: גבינות ומוצרים אחרים שלא נפתחו ונמצאים באריזה המקורית עשויים להיות טובים לשימוש כשלושה ימים לאחר המועד שבו פג התוקף, בתנאי שנשמרו בתנאים המומלצים. במקרה של יוגורטים אפשר "למשוך" עוד כמה ימים, אבל בכל מקרה – השתמשו בחושי הטעם והריח. דווקא חלב, העובר פסטור, טעמו עשוי להיות חמוץ לפני שיתקלקל באופן שיסכן אותנו.
סלטים מצוננים ומיונז:
מדובר במוצרים רגישים שעלולים לפתח זיהום חיידקי מהר מאוד. מומלץ לא לצרוך אחרי שהתוקף פג.
קטשופ ורטבים:
עדיף לא לאכול לאחר התפוגה, מחשש לזיהום ולאובדן ערכים תזונתיים.
קופסאות שימורים:
לרובן יש אורך חיי מדף של כשנתיים, אך ברוב המקרים המזון אכיל כמה שבועות לאחר מכן ואין חשש בריאותי, אם כי המזון עשוי לאבד מצבעו או ממרקמו המקוריים. עם זאת, יש לשים לב: אם הקופסה נפוחה – לזרוק. שימורי תירס, חומוס גרגירים ואפונה – רגישים מעט יותר.
קפה בוואקום או בפחית:
אפשר לצרוך עד שנה מיום הייצור אם אריזתו לא נפתחה, בעיקר אם הוא באריזת זכוכית והוחזק בתנאי אחסון טובים.
שוקולד וחטיפי שוקולד:
המוצר רגיש מאוד בשל אחוזי שומן גבוהים. הטעם והמרקם משו תנים מהר יחסית, ולכן מומלץ להיצמד לתאריכים. כנ"ל חטיפים ועוגיות המכילים שוקולד.
במבה וחטיפים דומים:
היות שזה מוצר המיועד לילדים, כדאי להיצמד לתאריך התפוגה.
שקדי מרק:
יכולים לשרוד כחודש אחרי תאריך התפוגה, אך בגלל אחוזי השומן הגבוהים מומלץ להימנע מכך.
פסטה:
חיי המדף הם לרוב שנתיים. בתנאי אחסון טובים ניתן לאכול גם אחר כך, בהתאם למראה ולריח.
מקווים שנהניתם🙂
שתפו והגבירו מודעות 🙏
