נערה בת 13 בשם סלינה יול, עלתה לדנמרק מרוסיה בשנת 1993, הפער בין המחסור באוכל שחוותה שם למול שפע בלתי נתפס שהקיף אותה בדנמרק הימם אותה, היא גדלה ברוסיה בתקופה שאוכל היה זהב, משהו יקר ערך. בדנמרק, היא ראתה כיצד חבריה לכיתה משליכים כלאחר יד את ארוחות הצהריים שלהם. סלינה עבדה לאחר שעות הלימודים במאפיה מקומית ושם המשיך הסיוט כשנאלצה על פי נהלי המקום לזרוק מדי ערב לחם טרי שלא נמכר (מוכר לכם?..). כששאלה מדוע אי אפשר לתת את הלחם לחסרי בית, נאמר לה שזה פשוט לא אפשרי. המחשבה על האנשים ברוסיה "שהיו מתים כדי להשיג את הלחם הזה" רדפה אותה. ילדותה ברוסיה העניקה לה פרספקטיבה אובייקטיבית וביקורתית על הרגלי הצריכה המערביים, שאותם ילידי דנמרק קיבלו כמובנים מאליהם, ניסיונותיה כילדה להעלות את הנושא בפני חבריה לספסל הלימודים נתקלו בגיחוך וביטול. מה שהיא ראתה כמשבר מוסרי, היה עבורם התנהגות נורמטיבית.
חוויות הילדות שלה, הדיסוננס הפסיכולוגי והמוסרי שחוותה בין תודעת מחסור לבין תרבות של בזבוז מזון זרעו את הזרעים למשימה שתגדיר את חייה ותעצב מחדש את דנמרק. ככל שהילדה גדלה והפכה אישה שמבינה יותר את השלכות הבזבוז של תרבות השפע, כך בהתאמה התעצמה אצלה תחושה אישית עמוקה של כבוד למזון, למשאבים, לזמן, לכסף ולמאמץ האנושי שהושקע בייצורו. ורצון עז שהלך וגדל – לעשות משהו שלא הצליחה בילדותה, לגרום לאנשים מסביבה להבין את הבזבוז, האבסורד וההשלכות של כמויות המזון שנזרקים לפח ולפעול בנחישות להצלת מזון ושמירה על הסביבה. סלינה בורכה ביכולת "לארוז" ו"לשווק" את הרעיון לציבור באופן שלא ניתן היה להתעלם ממנו.
המהפכה שסלינה יול חוללה לא הייתה מהפכה של מחאה רועשת, אלא מהפכה של גידול במודעות. תחילה הסביבה הקרובה אליה וכך התחילה במקום העבודה שלה – תחילה המשרד שבו עבדה שהפסיק לבזבז מזון בזכותה, המשיכה לקבוצת פייסבוק שהפכה במהירות לתנועה דומיננטית ומשפיעה בשם Stop Spild Af Mad (די לבזבוז מזון) יזמה קמפיינים חינוכיים, שיתופי פעולה עם סופרמרקטים ועסקים בתחום המזון, הצליחה לרתום את הממשלה וגופים ציבוריים לשתף פעולה לאימוץ מדיניות שתסייע במניעת בזבוז מזון, להשיק מיזמים חדשים וכך צעד אחר צעד, סחפה אחריה אומה שלמה אשר חיווטה מחדש את מערכת היחסים עם המזון שלה.
המסרים שלה היו באופן עקבי חיוביים, אופטימיים ונמנעו מ"שיימינג" או הטפת מוסר. בליבת ההצלחה של יול עמדה פילוסופיה אסטרטגית מבריקה: "כולנו בזה ביחד". היא מסגרה את כולם -צרכנים, קמעונאים, יצרנים וממשלה כחלק מהבעיה, ולכן גם כחלק מהפתרון. גישה זו, שאינה מתעמתת אלא משתפת פעולה, אפיינה את סלינה ופתחה לה הרבה דלתות בדרך למהפכה. בראיון ל -CNN אמרה שהרבה ארגונים סביבתיים יוצאים למאבק נגד שחקנים תעשייתיים, וזו הגישה הלא נכונה. אם תעשו זאת, הם לא יעבדו איתכם. אנחנו לא נוזפים באף אחד. אנחנו אומרים: כולנו חלק מהבעיה, וגם מהפתרון".
היא בורכה בנוכחותה תקשורתית מיומנת והשתמשה בכך ככלי רב עוצמה לקידום המודעות גם מחוץ לטריטוריה הדנית, הרבה בזכות סיפורה האישי, באחד מהראיונות ל־BBC היא ציינה כי עד היום היא לא מצליחה לזרוק פרוסת לחם אחת לפח בלי לחשוב על ילדותה ברוסיה. סלינה הופיעה יותר מ-9,000 פעמים בכלי תקשורת בינלאומיים, כולל BBC, CNN ו"ניו יורק טיימס"; עבודתה הפכה לנושא של סרט תיעודי של ה-BBC Denmark’s Food Waste Vigilante שהפך ויראלי עם יותר מ-30 מיליון צפיות ברחבי העולם, והיא כתבה למעלה מ-230 מאמרים ותרמה ליותר מ-40 ספרים ופרסומים.
סלינה הצליחה אחרי אחת הראיונות הראשונים שלה להביא את רשת הסופרמרקט המוזל הגדול בדנמרק (REMA 1000) לשינוי מדיניות שיביא לפיחות בבזבוז המזון, הקהל בדנמרק הגיב בחיוב ובאהדה כלפי אותה רשת ובכך נוצר לחץ שוק, חברות אחרות ראו מתחרה שזוכה באהדת הציבור, והבינו שעליהן לאמץ צעדים דומים כדי להישאר רלוונטיות בעיני קהל צרכנים שהופך מודע יותר ויותר לסביבה. סלינה הצליחה ליצור לולאת משוב חיובית של "קיימות תחרותית". בכך שהוכיחה כי צמצום בזבוז יכול להיות מהלך חיובי הן מבחינה עסקית והן מבחינת יחסי ציבור, היא יצרה תמריץ עבור תאגידים רבים ללכת בעקבותיה ולשנות מדיניות של דורות.
נקודת ציון משמעותית במסעה של סלינה הייתה יצירת שיתוף הפעולה עם נסיכת דנמרק מארי, שהפכה לשותפה רשמית של התנועה בשנת 2016. לברית ביניהן הייתה חשיבות אסטרטגית עצומה. מעורבותה של הנסיכה שכדיין ממשיכה מסייעת להגיע לקהלים רבים ומגוונים בדנמרק. כאלה שאולי לא היו נחשפים לאקטיביזם סביבתי מסורתי. היא העניקה לנושא חותמת של יוקרה, ממלכתיות ורלוונטיות לאומית. הנסיכה הייתה מעורבת לעומק בתהליך כתיבת ספר על ידי סלינה בנושא בזבוז המזון במשפחות עם ילדים, הספר לווה במתכונים וזכה להצלחה בינלאומית, הוא קטף את המקום הראשון בקטגוריית "משפחה" בטקס פרסי ספרי הבישול העולמי של גורמן לשנת 2020 ויצר גם השפעה חברתית רחבה יותר. כל עותק שנמכר מהספר כלל תרומה לנזקקים באמצעות ארגון DanChurchAid הפועל למאבק ברעב באפריקה. מהלך אלגנטי זה חיבר בין צמצום השפע המקומי להקלת המחסור העולמי.
בין השנים 2010 ל-2015, דנמרק הפחיתה את בזבוז המזון הלאומי שלה ב-25%. זהו הישג עצום שנזקף לזכותה והפך אותה ואת תנועתה לשם דבר עולמי, מועצת החקלאות והמזון של דנמרק שיבחה על ההישג בקנה מידה לאומי, שהונע על ידי תנועה שהחלה בקבוצת פייסבוק קטנה. היא זכתה להכרה בינלאומית שלוו במגוון תפקידי מפתח בעולם הקיימות ופרסים רבים ונחשבים בדנמרק, אירופה והאום, ביניהם – "מנהיגה אירופית צעירה" "אלופה עולמית Champions 12.3" "פרס הטבע והסביבה של המועצה הנורדית"
הסיפור של סלינה יול, ממהגרת המומה בסופרמרקט דני למחוללת שינוי לאומי ולמנהיגה עולמית, ממחיש כיצד אישה אחת המונעת מתחושת שליחות יכולה להצית שינוי באומה שלמה גם ללא הכשרה פורמלית בתחום. הפילוסופיה שלה מהדהדת בפשטותה העוצמתית: המאבק בבזבוז מזון אינו עניין של הקרבה, אלא של רווח. רווח של כסף, זמן ומשאבים, תוך מתן כבוד למזון, לכדור הארץ, לחברה ולאנשים העמלים בייצור המזון. המסר הסופי שלה, קורא לכל אחד ואחת מאיתנו לקחת אחריות, זוהי קריאה לפעולה שאי אפשר להתעלם ממנה. במילותיה: "כולנו חלק מהבעיה – ולכן כולנו חלק מהפתרון… לכם יש את הכוח להפסיק לבזבז מזון!". המורשת של סלינה יול היא ההוכחה החיה שכוח זה הוא אמיתי, בר-השגה, ונמצא בידיים של כל אחד מאיתנו.
הפער והכאב שחוותה סלינה בדנמרק קיים גם אצלנו בישראל. עזרו לנו ליצור שינוי בישראל. תרומה שלכם תאפשר לנו להציל יותר מזון ולהעביר אותו למשפחות שזקוקות לו. קישור לתרומה מאובטחת מוכרת במס.
שתפו אותנו אם תרצו שנעלה מידע על דמות משפיעה נוספת בהצלת מזון או קיימות – מהארץ או מהעולם!
