קיימות♻️אושר♻️קהילה♻️פשטות

ההשפעה החיובית של קיימות, נתינה וחיי קהילה על רמות האושר והרווחה הנפשית שלנו 

בניגוד לתכתיבי תרבות הצריכה, הבזבוז והראוותנות האינסטגרמית, מחקר חדש מצביע על נתיב הפוך – בחירה ב'פחות' על פני 'יותר' דווקא היא שמובילה לחיי אושר מספקים ומלאים יותר במאמר זה, שנרשם ברוח 'נובמבר ירוק' אך נכון כמובן לכל ימות השנה.. נבחן את הקשר האינטגרטיבי בין שלושה עמודי תווך המזינים זה את זה: אושר אישי (שנובע מצמצום), קיימות סביבתית (הפחתת צריכה ובזבוז מזון), וחיבור קהילתי ונתינה (השקעת המשאבים המשוחררים).

בעולם של תרבות רכישות האימפולסיביות תוצר של שלל אירועים כמו ה"בלאק פריידיי" ו"סייבר מאנדיי", רגע אחד לפני שאתם מוסיפים עוד מוצר שלא ממש נחוץ לעגלה, הקדישו מס' דקות לקריאת הפוסט שמציג עד כמה פשוט (תרתי משמע) להגיע לשיפור הרווחה המנטלית ותחושת האושר האישי שלכם כבר היום.

מחקר חדש – Consume Less, Live Well  מראה כי אנשים שבוחרים לצרוך פחות ובוחרים בחיים של 'פשטות מרצון' וכאשר במקביל מקדישים זמן לנתינה וקהילה חווים רמות אושר גבוהות יותר, לצד תחושת משמעות עמוקה יותר בחייהם. חשוב להדגיש – פשטות מרצון אינה סגפנות או ויתור על חיים נוחים, אלא בחירה מודעת לצמצם צריכה מיותרת בין היתר כדי לפנות מקום (נפשי ופיזי) לדברים חשובים יותר שתורמים לחיים מלאי תכלית ולמשמעות. המחקר הניו זילנדי חושף את המנגנון המדויק שבו הוויתור על החומר הופך להעשרה רוחנית, תוך מתן הוכחה אמפירית לכך שפחות קניות שוות יותר אושר.

זוהי לא תגלית חדשה,  הספרות הפסיכולוגית מזה עשורים מצביעה על קשר דומה – התמקדות חזקה במטרות חומרניות נמצאה קשורה לרמות נמוכות יותר של אושר, חיוניות וסיפוק מהחיים. תפיסה זו נתמכת על ידי מגוון מחקרים המראים כי צרכנות יתר וחומריות כבדה נלווית לרוב לרווחה נפשית נמוכה יותר. היכולת שלנו לחזות את האושר מרכישות היא לקויה. אנשים שוגים באופן תדיר בהערכת מידת האושר וההנאה שרכישות מסוימות יסבו להם, מחקרים מראים כי ציפיות אלה לרוב אינן ממומשות. צריכה חומרית מעל רמות בסיסיות לא רק שאינה תורמת לאושר, אלא עלולה לחבל בו באופן פעיל. במקרים רבים, רכישה מופרזת ובזבזנית, המאפיינת את צריכת המותגים הכמעט פנאטית של ימינו, מותירה לא אחת את הצרכנים עם תחושת אי-נוחות, ריקנות וניסיון עקר להצדיק הוצאה כספית לא נחוצה. הציפייה לאושר דרך קנייה הופכת למקור של מתח, עומס כלכלי ונפשי.  זאת בניגוד לתחושת האושר והסיפוק אותם חווים כתוצאה מנתינה, חיבור לקהילה, לדוג' קהילה כמו  ספייר שמכילה וחולקת ערכים של עשיית טוב, מקדמת הצלת מזון ושיטוף משאבים ומעודדת חיים של 'פשטות מרצון' . אם תרצו, לוותר לפחות במעט על חיי השואו, הבזבוז וחיי הראוותנות ולפנות מקום לחיים מקיימיים ערכיים ומלאי משמעות.

מעורבות חברתית ופעילות בקהילה מציעות תועלות פסיכולוגיות מוכחות. מחקרים מצביעים על כך שמעורבות כזו מגבירה תחושת עצמאות ושליטה, מחזקת את החוסן הנפשי, ומגבירה את תחושת הביטחון העצמי. פעילות בקהילה גם תורמת באופן ישיר לצמצום תחושת הניכור ולחיזוק תחושת השייכות, על ידי יצירת קשרים עם אנשים מאוכלוסיות שונות בין היתר האנשים להם אנו מעניקים, כן! הקשר שנוצר לנו עם אותם אנשים שאנחנו בוחרים להעניק להם יכול להשפיע דרמטית על רמות האושר בחיים שלנו כך שההשקעה שלנו בחברה יכולה להיות ההשקעה הטובה ביותר בעצמנו.  נתינה והתנדבות מביאות לחוויות של שמחה, אושר והתרוממות רוח.

הקשר בין נתינה לאושר אינו רק רעיון פילוסופי; הוא נמדד אמפירית. מחקר מהרווארד – Why Giving to Others Makes Us Happy  מצא כי אנשים שמסרו  או וויתרו על דברים למען אחרים דיווחו על עלייה קטנה אך "אמינה" במצב הרוח החיובי, בהשוואה לאלה ששמרו את הדברים לעצמם.  תופעה זו של "הוצאה פרו-חברתית" (Prosocial Spending) מעידה על מנגנון ביולוגי או פסיכולוגי בסיסי הקושר נתינה לחיזוק חיובי מיידי.

מחקרים נוספים בתחום הכלכלה ההתנהגותית והפסיכולוגיה הסביבתית מראים כי מינימליזם, כדרך חיים המתמקדת בצריכה ידידותית לסביבה, תורמת לתחושת חיובית ומפחיתה מצוקה נפשית. ההרגלים הנלווים למינימליזם, כגון מודעות מוגברת מסייעים לאנשים להרגיש טוב יותר ולחוות רגשות חיוביים יותר. כאשר אנשים בוחרים באופן פעיל לקנות מוצרים התומכים בקיימות ומסייעים בשימור הסביבה, הם חווים רגשות חיוביים ותחושת מטרה שנובעת מהתנהגות משמעותית ופרודוקטיבית שמחזקת את תחושת הערכה העצמית והרווחה האישית. (ראו למשל Goodbye materialism: exploring antecedents of minimalism and its impact on millennials well-being)

הפיכת נובמבר ירוק או כל חודש/ שבוע / יום לזמן איכות של 'פשטות מרצון' היא לא רק צעד למען הסביבה, אלא מתכון בדוק מדעית לחיים מאושרים ומלאי תכלית. משום שאי אפשר לקנות אושר, הוא נוצר באמצעות נתינה לאחר, מפגש אנושי, לב חומל וחיים מקיימים של 'פשטות מרצון' , אנו בספייר מאמינים כי חברה בריאה ומקיימת לא יכולה להיבנות על בסיס המענה לצרכים חומריים בלבד.  היא חייבת להיות מושתתת על ערכים של נתינה, שיתוף, עשיית טוב ותרבות של פשטות. כל אדם שמחליט שהוא רוכש פחות החודש ובמקביל נותן אפילו במעט יותר לאחר לוקח חלק בשינוי שכולנו זקוקים לו

לקריאה על המחקר מאוניברסיטת אוטגו (University of Otago): Consume Less, Live Well: Examining the Dimensions and Moderators of the Relationship Between Voluntary Simplicity and Wellbeing https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/02761467251339399

ולקריאה על הקשר בין נתינה לאושר (מחקר הרווארד): Why Giving to Others Makes Us Happy https://www.library.hbs.edu/working-knowledge/why-giving-to-others-makes-us-happy

ולקריאה על הקשר בין מינימליזם לרווחה: Goodbye materialism: exploring antecedents of minimalism and its impact on millennials well-being https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10249935/

קרדיט תמונה ללא מסגרת וכיתוב: Wikimedia Iselin

# Spare #קרן-פדנטים #נובמבר-ירוק #קיימות #הצלת-מזון #Slowvember #BuyNothingDay

#Wellness    #חיסכון #ספייר