עולם הצלת המזון בראי הצדק

 תאוריית "צדק כהוגנות" של הפילוסוף John Rawls מספקת מצפן מוסרי רב עוצמה להקצאה וחלוקה מוסרית ושוויונית של מזון מוצל תוך קיום עקרונות של צדק.

רולס קבע את עקרון ההפרשיות (The Difference Principle): עיקרון זה קובע מצב בו תהיה למעשה הצדקה לקיום אי שיווין חברתי וכלכלי, מדובר על מצב בו הוא מוטה ופועל למיקסום טובתם של אוכלוסיות שקופחו, במקרה שלנו אנשים שלא מקבלים כמעט מסירות של אוכל מוצל, כך שכשאנו עדים לחוסר שוויון באופן ביצוע חלוקת משאבים עליינו לשאול את עצמינו, האם צורת החלוקה כפי שהיא משפרת את מצבם של קבוצה מקופחת?

הכשל המובנה בשיטת "כל הקודם זוכה" (FCFS)

כאשר מיישמים את עיקרון ההפרשיות על חלוקת מזון מוצל, עלינו להימנע משיטת חלוקה שדוגלת ב"כל הקודם זוכה" משום שהיא מביאה במקרים רבים לריכוז מסירות שעוברות לקבוצה קטנה יחסית מחוברת חברתית, יעילה, מהירה ותגובתית. במקום זאת יש לתעדף כשאפשר אנשים שעל פי רוב לא מקבלים מסירות של אוכל, למשל בגלל שהם פחות תגובתיים או מחוברים לאותה רשת חברתית בה מפורסם המזון ובכך יוצא כי הם אינם מקבלים כמעט או בכלל מזון שמוצע למסירה.

כן אנחנו מודים כי לרוב שיטה זו יעילה יותר כך שאם במדרג הערכים שלכם יעילות קודמת לצדק אזי בהחלט האופן המהיר ביותר להציל את המזון יהיה בהקצאה לאותה קבוצה אך אם אתם שואפים למקסם את הערך החברתי שבהצלת המזון, השתדלו להשקיע מעט זמן וחשיבה באופן המסירה כך שיוקצה לכמה שיותר אנשים. למרות האמור, חשוב לקבוע לעצמכם את הגבול בהתאם ליכולת, הזמן והנסיבות – אם מדובר במזון רגיש בעל אורך חיי מדף קצר אזי נדרשת מסירה מהירה ויעילה, כמו"כ אל תמתינו ותשמרו מזון לאדם כלשהוא אם בסופו של דבר זה יגרום לכם לחוסר נוחות והתעסקות ארוכה שתמנע ממכם מסירות בעתיד. מיצאו את שביל הזהב המדוייק לכם. למשל לתת הזדמנות אחת לאדם חדש ואם זה לא נאסף תוך יממה אחת אזי להעביר לאדם שאתם מכירים.

הפילוסופיה של רולס על צדק ושוויון מספקת הצדקה אתית מוצקה לדחיית מודלים של הקצאה המתבססים אך ורק על יעילות או תועלתנות, לטובת מודל המתמקד בהוגנות. מסירת מזון שמתבססת רק על יעילות, כמו שיטת "כל הקודם זוכה" –  שיטה שלא הומצאה בקבוצות המסירה הישראליות, זו שיטה הגיונית ("First Come, First Served"- FCFS) שעליה התבססה הטכנולוגיה מאחורי אחת מפלטפורמות "הצלת המזון" הגדולות בעולם FoodRecovery.org  שם כל מסירת מזון חדשה שנכנסה הוצעה לכלל המשתמשים, והראשון שביקש אותה זכה בה, וזאת על מנת למקסם את המספר הכולל של התאמות מהירות ומוצלחות בין אנשים שמוסרים מזון לאלו שמקבלים, מטרה תועלתנית במהותה.

חוסר שוויון וגידול בממד Gini

למצער, השיטה יוצרת חוסר שוויון ומגדילה את מדד ג'יני ( כך על פי (Giniתוצאות מחקר אמפירי שבוצע על אותה פלטפורמה באמצעות פרופסורים וחוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ובוסטון, (Alptekinoğlu, A., & Benadè, G.

(2024). Achieving Rawlsian Justice in Food Rescue. SSRN)שאספו וניתחו נתוני עתק שנאספו בפלטפורמת ההצלה לאורך שנתיים והצביעו על העוול המתמשך שגרמה הפלטפורמה. הכל נעשה למטרה טובה ובשיתוף מלא של העמותה המפעילה את הפלטפורמה Recovery Network (FRN) Food אחת מעמותות הגדולות והמוכרות ביותר בתחום הצלת המזון בארצות הברית שמחברת בין עמותות בכל הגדלים לבין מזון עודף שנמסר.

החוקרים מצאו כי הרוב המוחלט של המזון המוצל נמסר לקבוצה קטנה של משתמשים בעוד מרבית המשתמשים שפנו באמצעות הפלטפורמה קיבלו כמות זעומה של מזון שהסתכמה ל 8.5%  בעוד 5%  מהפונים לאורך כל התקופה לא קיבלו בכלל מזון כלומר עמדו על 0%.  הפלטפורמה בהחלט פגעה באופן ניכר במרבית הפונים על ידי דחיקתם מהמערכת. אכן המסקנה המתבקשת היא כי מנקודת מבט מוסרית, העדפה בסגנון "כל הקודם זוכה" היא בלתי צודקת מיסודה.

המודלים שנוסו לצמצום הפער

בעמותה ראו צו מוסרי לטפל טכנולוגית בפלטפורמה כשהפעם מטרתה תהיה *לתעדף מסירות מזון לאלו שמקבלים הכי פחות*. להחיל את העיקרון הפילוסופי המופשט של רולס למערכת אלגוריתמית מתוחכמת אך מעשית, או אם תרצו "קוד בשרות הצדק". הם ערכו ניסוי מקיף באמצעות סימולציה עם מערכת התראות מדורגת אותה כינו "רשימת תיעדוף" (priority list). המערכת העניקה לנמענים מסוימים יתרון התחלתי לקבלת תרומת המזון. כלומר אלו שקופחו קיבלו את ההודעות על מסירת המזון מהר יותר וניתן להם זמן מסוים להגיב לפני ששאר החברים קיבלו את ההודעה.

החוקרים ביצעו שתי ניסיונות, אחת – רשימת תיעדוף רב-שלבית (n-stage): מערכת טכנולוגית המאפשרת לקבוע זמן התראה ייחודי לכל קבוצת משתמשים וכך מתקבלות ההודעות בהדרגה, תחילה לקבוצה המקופחת ביותר ואם הם לא ביקשו את המזון אזי נשלחת הודעה לקבוצה שאחריה וכן הלאה ובכך נוצר תור מדויק. והשנייה – רשימת עדיפות בינארית (Binary): מודל פשוט ומעשי יותר, המבוסס על שני גלי התראות: קבוצה מועדפת מקבלת התראה מיידית על כך שיש אוכל למסירה, ואם הם לא ביקשו את האוכל אז נשלחת הודעה לקבוצה השנייה שמכילה בעצם את שאר המשתמשים.

תיכננו את האלגוריתם לתעדף נמענים על בסיס שני גורמים משולבים: (1) אלו שקיבלו פחות תרומות בעבר שהם כרגע קבוצת ה"מקופחים", ו- (2) לתעדף את אלו שמגיבים לאט יותר ובכך לנטרל את ההטיה המובנית של האלגוריתם לתעדף מסירות על פי "כל הקודם זוכה" FCFS. (במחקר מסבירים בהרחבה כיצד זה נעשה)

תוצאות המחקר

התוצאות הביאו לשיפור דרמטי בהוגנות החלוקה. ראשית, כל משתמשי האפליקציה קיבלו מזון והקבוצה המקופחת שכמעט ולא קיבלה מסירות מזון בעבר, התחילה לקבל במודלים החדשים יותר מפי 2, כמו"כ ניכר שיפור במדד ג'יני (כלומר הפער והאי שוויון בין המשתמשים הצטמצם) תוך פגיעה מינימלית ביעילות שהתבטאה בירידה זניחה של פחות מ-1% במספר המסירות המוצלחות, הפשרה היחידה הייתה בכך שזמן המסירה התארך לעיתים משמעותית כך שהחוקרים המליצו לנהל את המסירות בתבונה, למשל התראה על מזון רגיש תינתן בו זמנית לכלל הקבוצות.

ממצא מעניין נוסף שמצאו החוקרים הוא הביצועים הכמעט זהים של רשימת העדיפות הבינארית הפשוטה מול מודל התיעדוף הרב-שלבי המורכב. בעוד המודל הבינארי פשוט יותר ליישום ולניהול הוא השיג תוצאות חברתיות די קרובות למודל התיעדוף הרב שלבי, נתון שמנמיך את חסמי הכניסה עבור ארגוני הצלת מזון בעולם.

טכנולוגיה למען הטוב

אנו מאמינים כי בעידן המתקדם שלנו – אתגרים משמעותיים ביותר שניצבים בפנינו כדוגמת מחסור ואי-שוויון שמתבטא בכמות ניכרת של תרומות ומשאבים שנמסרות לקבוצה קטנה יחסית בעוד רבים נותרים ללא מענה מספק, על פי רוב לא נובעות ממחסור במזון או במשאבים, אלא מהיעדרן של מערכות חכמות וצודקות להקצאת אותם משאבים. חדשנות טכנולוגית, כאשר היא מונחית על ידי מסגרת אתית חזקה, מציעה נתיב רב עוצמה לסלילת מערכות שיביאו לפתרון ממשי ומהיר של אותם אתגרים.

אנו במהלך מחקר מכונן שיסייע לבניית תשתית ערכית ומוסרית של אפליקציית הצלת המזון והסיוע "ספייר" עליה נרחיב בבוא העת. האלגוריתם שהזכרנו במאמר שבמקרה זה יועד למטרת חלוקה שוויונית והוגנת של מזון מוצל אינו עומד בחלל ריק, הוא חלק ממגמה רחבה יותר של "טכנולוגיה למען הטוב" (Tech for Good), המבקשת לרתום אלגוריתמים לפתרון בעיות חברתיות מורכבות.

הערך האתי של אלגוריתם שמנתב מסירות מזון אינו נקבע על פי התחכום הטכני שלו, אלא על פי מטרתו, וההקשר החברתי-כלכלי שבו הוא פועל. אלגוריתם טוב הוא כזה הבנוי על הנחת יסוד צודקת, פועל בשקיפות, ומעצים את מקבלי ההחלטות האנושיים אותם מתנדבים ופעילים חברתיים. עקרונות אלו מספקים סט קריטריונים ברור שבאמצעותו ניתן להגיע להישגים חברתיים מהירים ובהיקפים משמעותיים. אם קראתם עד לפה ויש לכם תובנה, עצה או דרך בה תוכלו לסייע לנו במסע הטכנולוגי למען הטוב נשמח לשמוע מכם (: kerenpedantim@gmail.com