לייק כמעשה של טוב

ברשתות החברתיות, גם אינטראקציה קטנה יכולה להרחיב חשיפה, לחזק אמון, ולחבר בין תוכן טוב לבין קהל שלא היה נחשף אליו אחרת ולפני שנצלול ליתרונות – על פי האלגוריתם של פייסבוק  תגובות (בעיקר ארוכות) ושיתופים יעילים יותר לקידום הפוסט מאשר לייקים (שאגב יעילים בעיקר בשעה הראשונה לפרסום הפוסט), אך לייק הוא הדבר הקל ביותר לביצוע ולכן אנחנו מתרכזים בו מתוך הבנה שהוא הכי קל לביצוע.

אז הנה שלוש סיבות נהדרות מאחורי המנהג הזה:

1. הלייק תומך במי שמקבל אותו

כשחבר ספייר מעלה פוסט אחרי שטרח השקיע זמן ולעיתים משאבים והציל מזון ומציע אותו לאחרים ללא תמורה, או כשחבר מתחיל מיזם חדש שתכליתו עזרה לאחרים, הלייקים שהוא מקבל הם לא "מספרים." הם פידבק חברתי שלעיתים קרובות אומר: ראינו אותך, אנחנו מעריכים, תומכים, אכפת לנו.

מחקר משנת 2021 של Marengo  ועמיתיו, שעקב אחרי 2,349 משתמשי פייסבוק עם נתונים אובייקטיביים מהפרופיל (לא רק דיווחים עצמיים), מצא קשר חיובי בין קבלת לייקים על תוכן שאדם בחר לחלוק לבין רמת אושר נתפסת והערכה עצמית. הספרות הרחבה בנושא מעורבת – יש גם מחקרים על נזקי השוואה חברתית שיצרו הלייקים – אבל בהקשר הספציפי הזה של אדם שהא ועושה למען הקהילה, פידבק בדמות לייקים או תגובות ושיתופים גורר אפקט חיובי איתן ומוכח.

המשמעות פשוטה: כשחבר ספייר עושה לייק לפוסט של מתנדב אחר, הוא לא רק "תומך בתוכן." הוא נותן יחידה קטנה של תמיכה חברתית לאדם שעובד בהתנדבות או תרם משהו שעלה לו בכסף. בקהילה שעוסקת בנתינה זו לא מחווה ריקה. זו פעולה שמבטאת אחת מערכי הקהילה שלנו, גם מי שלא יכול לתת אוכל – יכול לתמוך באחרים / במטרה ובכך להביא לתרומות, הצלות ומסירות נוספות.

2. הלייק כגשר אמינות

מחקר ב-European Journal of Marketing  משנת 2024, של Haruvy ו-Popkowski Leszczyc, בחן את ההשפעה של לייקים בפייסבוק על מטרות של עמותות ללא כוונת רווח, ומצא שני תפקידים נפרדים: הם משדרים איכות לאנשים חדשים שלא מכירים את הארגון, והם יוצרים זיקה פסיכולוגית שמעלה סיכוי למעורבות בהמשך. מחקר נוסף ב-EJM מ-2019 (Seo ועמיתיו, "In Likes We Trust") הראה שמספר לייקים גבוה מחזק אמינות של תקשורת ארגונית, במיוחד מול קהל שטרם מכיר את המקור. לייקים הגבירו את כמות התרומות בעמותות, במקרה שלנו – לייקים מגבירים את כמות תרומות המזון ואנחנו מרגישים זאת, אנו מרגישים שהפרגונים בקבוצה הביאו להגדלת כמויות המזון שנמסרות והביאו למסירות מצד חברים חדשים שלא היו מוסרים אוכל בעבר.

קהילה של חברים – עם פעילות שטח ומטרות חיוניות שערכם לא מובן במלואו על ידי מרבית הציבור בישראל, צריכה לייקים – זה חלק מגידול בתודעה, מעין מוסכמה חברתית. עניין התמיכה הופך למאוד חד כשמגיעים סוגיות "פג תוקף" במזון ראוי למאכל – שם זה בולט עד כמה עבודה רבה לפנינו. הלייקים של הקהילה הפנימית הם הסימן שאומר בעיקר למבקר חדש: יש פה אנשים אמיתיים שמאמינים שאוכל שלא נצרך ראוי שיימסר, שמאמינים שמעשה טוב או יוזמה חדשה היא בעלת ערך עליון כבר בשלב הרצון הטוב של היוזם.

3. האלגוריתם רואה אינטראקציה ומחליט מי עוד יראה

זה הצד הטכנולוגי, וגם הצד שנאמר עליו הכי מעט. פלטפורמות מדרגות פוסטים לפי אינטראקציה: פוסט שמקבל מעורבות מוקדמת מקבל לרוב חשיפה רחבה יותר. לחבר ספייר זה אומר שהלייק שלו לא נשאר במעגל הקיים הוא יכול לעזור לפוסט להגיע למישהי שבדיוק עושה סדר במטבח ומגלה פריטי מזון שאינה צריכה ובזכות אותו הפוסט תעלה גם היא פוסט מסירה, הלייק על מאפים שנאספו ממאפיה ונמסרים יכול לגרום לפוסט להגיע לעסק שיתחיל בעצמו למסור, ואלו דברים שאנחנו מרגישים מאחורי הקלעים, כשיש פוסט מאוד חזק מבחינת לייקים זה גורם בחלק מהמקרים לפניות בפרטי מאנשים שרוצים גם, אז מעלה הפוסט עשה מעשה טוב וכך גם אלו שתמכו בו.

חשוב לדייק: ב-2026 הלייק הוא הצעד החלש ביותר במשפחת האינטראקציות. שיתוף בהודעה פרטית, שמירה ותגובה קצרה דוחפים פוסטים הרבה יותר רחוק. אז אם רציתם לעשות יותר תגובה, או שיתוף בקבוצת ווטסאפ של חברים, שווים פי כמה. הלייק הוא ההתחלה, לא הסוף.

ונסיים עם משהו אחרון ופשוט שתואם את הלך הרוח של ספייר:

ב-DNA של ספייר ישנה האמונה כי בקהילה כולם תורמים את חלקם בדרך זו או אחרת, אנו מרגישים שזה דבר שכולם יכולים לתת, ובכך לקחת חלק. לעשות לייק לפוסט של חבר שמוסר אוכל זו הצורה הקטנה והפשוטה ביותר של טוב שאפשר לעשות פה בקהילה בלי לקום מהכיסא, בלי להשקיע אף לא שקל. פשוט להיות חלק לפי היכולת שלנו באותו רגע.

מקורות ששימשו לכתיבת המאמר:

Haruvy, E. E., & Popkowski Leszczyc, P. T. L. (2024). Social media and nonprofit fundraising: The influence of Facebook likes. European Journal of Marketing, 58(1), 33–65. https://doi.org/10.1108/EJM-05-2022-0364

Marengo, D., Montag, C., Sindermann, C., Elhai, J. D., & Settanni, M. (2021). Examining the links between active Facebook use, received likes, self-esteem and happiness: A study using objective social media data. Telematics and Informatics, 58, 101523. https://doi.org/10.1016/j.tele.2020.101523

Seo, Y., Kim, J., Choi, Y. K., & Li, X. (2019). In "likes" we trust: Likes, disclosures and firm-serving motives on social media. European Journal of Marketing, 53(10), 2173–2192. https://doi.org/10.1108/EJM-11-2017-0883