פתרון לאי ביטחון תזונתי: המודל שהוכיח את עצמו במדיין ויכול להצליח גם בישראל

השעה 21:30. במאפייה נשארו מגשים של לחמים ומאפים שלא יימכרו מחר. כמה רחובות משם, משפחה כבר יודעת שהאוכל לא יספיק עד סוף השבוע. מבחינת השוק אלה שני אירועים נפרדים. מבחינת מערכת שמצילה מזון, זה יכול להיות אירוע אחד.

בנובמבר 2025 פרסם המוסד לביטוח לאומי את דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024. לפי הדוח, 27.1% ממשקי הבית בישראל חיים באי ביטחון תזונתי, כ-968 אלף משקי בית. במספרים של בני אדם: כ-2.8 מיליון נפשות, ובהן כמיליון ילדים.

בקולומביה, עיר בשם מדיין התחילה ב-2024 עם נתון דומה: 28% ממשקי הבית. לפי עיריית מדיין, בתוך שנה הוא ירד ל-19%. הכתבה הזו מציגה את הנתונים בישראל, את מה שנעשה במדיין, ואת החוק הישראלי שכבר קיים.

כמה ישראלים חיים באי ביטחון תזונתי, ומה בדיוק נמדד?

אי ביטחון תזונתי הוא מצב שבו משק בית מתקשה להשיג מזון מספק, מגוון וקבוע מסיבות כלכליות. זה אינו רעב במובן הקיצוני. הדוח מבוסס על סקר בקרב כ-5,000 תושבים מגיל 21 ומעלה, והוא מבחין בין רמות חומרה.

מתוך 27.1%, 17.2% ממשקי הבית נמצאים בביטחון תזונתי נמוך ו-9.9% בביטחון תזונתי נמוך מאוד. ב-2023 עמד השיעור על 30.8%, כלומר יש שיפור. הביטוח הלאומי עצמו מייחס חלק מהשיפור לנסיבות המלחמה: מאות אלפי מפונים שהו במלונות וקיבלו שם ארוחה חמה.

הפילוח מראה תמונה לא אחידה:

• בחמישון ההכנסה התחתון: 47.6% ממשקי הבית באי ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בחמישון העליון.
• בחברה הערבית: 58%. בחברה החרדית: 25%. בחברה היהודית הלא חרדית: 19.1%.
• בפריפריה: ירושלים 37%, הצפון 36.7%.
• ילדים: 31.7% מהילדים חיים במשקי בית באי ביטחון תזונתי. בני הגיל השלישי: 22.8%.

לפי גורמי מקצוע בביטוח הלאומי, כל ירידה של נקודת אחוז אחת עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה. החיסכון מגיע מהפחתת עלויות בריאות ומשיפור פריון העבודה. ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, הגדירה זאת "סוגיה כלכלית שמחייבת התערבות מערכתית".

כמה מזון נזרק בישראל באותה שנה?

2.6 מיליון טונות מזון בשנה. זה הנתון בדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל, BDO והמשרד להגנת הסביבה, שפורסם גם הוא בנובמבר 2025. מדובר ב-39% מכלל המזון המיוצר בישראל, בשווי של כ-26.2 מיליארד שקל, שהם 1.3% מהתוצר.

לפי אותו דוח, מזון בשווי כמעט 10 מיליארד שקל ניתן להצלה. יותר ממחצית מהסכום הזה, כ-5.3 מיליארד שקל, נמצא בשלב הקמעונאות וההפצה. כלומר בחנויות, ברשתות ובבתי העסק, בדיוק במקום שבו מסתיים יום העבודה עם עודפים.

עוד שני נתונים מהדוח. משק בית ממוצע בישראל זורק מזון בשווי 10,785 שקל בשנה. וכל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב למשק ערך של 10.7 שקל.

אובדן המזון גובה גם מחיר סביבתי: כ-4.2 מיליארד שקל בשנה, וכ-6% מפליטות גזי החממה בישראל. בעשור האחרון איבד המשק מזון בשווי מצטבר של 211 מיליארד שקל.

שני המספרים, 2.8 מיליון נפשות באי ביטחון תזונתי ו-2.6 מיליון טונות מזון שנזרקות, מתקיימים באותה מדינה ובאותה שנה.

האם זו בעיה ישראלית בלבד?

לא. לפי דוח מדד בזבוז המזון של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) לשנת 2024, נזרקו בעולם 1.05 מיליארד טונות מזון ב-2022. זהו כחמישית (19%) מהמזון שזמין לצרכנים, ו-60% ממנו נזרק במשקי הבית.

באותה תקופה, לפי דוח מצב הביטחון התזונתי בעולם של ארגון המזון והחקלאות (FAO) לשנת 2024, כ-733 מיליון בני אדם חוו רעב ב-2023. אחד מכל אחד עשר. שני הכשלים מתקיימים במקביל בכל העולם. לכן הצלת מזון היא גם כלי חברתי, גם כלכלי וגם סביבתי.

מדיין, קולומביה: מ-28% ל-19% בתוך שנה. איך זה קרה?

ביולי 2024 הוקמה בעיר ברית בשם Alianza Medellín Cero Hambre, "מדיין אפס רעב". השותפות: עיריית מדיין, קרן פראטרנידד מדיין, בנקי המזון המקומיים, ארגון הגג של בנקי המזון Ábaco, וחברת הטכנולוגיה המקומית EatCloud.

המנגנון פשוט בעיקרו. אפליקציה מחברת כ-1,000 נקודות: מסעדות, מאפיות, מלונות, סופרמרקטים, חנויות ויצרני מזון. בעל עסק מדווח על עודף זמין בסיום היום. אלגוריתם מנתב את העודף לבנק מזון, לעמותה או למרכז חלוקה, לפי דחיפות ולפי מיקום.

התוצאות, לפי קרן פראטרנידד מדיין נכון ל-18 בדצמבר 2024: היעד לחצי השנה הראשונה היה 660 אלף מנות. בפועל חולקו 1,053,373 מנות. 494,706 קילוגרם מזון הוצלו והועברו ל-36 ארגונים חברתיים וליותר מ-30,600 משפחות. לפי עיריית מדיין, עד 2026 הגיע המיזם לכחמישה מיליון מנות.

המדדים אינם זהים. מדיין מודדת משקי בית שמדווחים על רעב, והביטוח הלאומי מודד אי ביטחון תזונתי בסולם חומרה מקובל. ההשוואה היא לסדר גודל, ולא השוואה סטטיסטית ישירה.

מדיין קיבלה מיליון דולר להרחבת המודל

בפברואר 2026 נבחרה מדיין לאחת מ-24 הערים הזוכות בתחרות Mayors Challenge של קרן בלומברג, מתוך יותר מ-630 מועמדויות (הודעת עיריית מדיין). הפרס: מיליון דולר וליווי מקצועי להרחבת המערכת. ראש העיר פדריקו גוטיירס: "בתוך שנה אחת של התוכנית ירד הרעב מ-28% ל-19%".

הבינה המלאכותית אינה הקסם

האלגוריתם הוא שכבה אחת במערכת. מאחוריו עומדים בנקי מזון, נהגים, ארגונים חברתיים, עסקים, רשות מקומית ותשתית לוגיסטית. הטכנולוגיה מקצרת את המרחק בין המידע לבין הפעולה.

גם הירידה ברעב אינה תוצאה של האפליקציה לבדה. במקביל הפעילה העירייה תוכניות הזנה לילדים וחלוקת חבילות מזון. מדיין מראה שטכנולוגיה, לוגיסטיקה ושיתוף פעולה בין עירייה, עסקים וארגונים יכולים לפעול יחד בקנה מידה של עיר.

מה ישראל יכולה ללמוד ממדיין? ארבעה לקחים

1. לאסוף לפני שזורקים. מערכת שמזהה עודף בזמן אמת מגדילה את כמות המזון שמגיעה להצלה. בישראל רוב המזון שניתן להצלה נמצא בשלב הקמעונאות וההפצה, לפי דוח לקט.
2. המרחק חשוב לא פחות מהמזון. מזון שנמצא שני קילומטרים ממי שזקוק לו שונה ממזון שנמצא חמישים קילומטרים ממנו. במדיין הניתוב הוא לפי מיקום.
3. טכנולוגיה מחברת בין אנשים. במדיין האפליקציה פועלת לצד בנקי מזון, עמותות, עסקים ורשות מקומית.
4. כבוד הוא חלק מהפתרון. מערכת טובה מאפשרת לקבל סיוע בצורה פשוטה ודיסקרטית.

זה הכיוון שבו קרן פדנטים מבקשת להתקדם בישראל.

מה החוק בישראל מאפשר לבעל עסק שתורם מזון?

בעל עסק שתורם מזון בתום לב לארגון חלוקה מוכר מוגן מפני אחריות. כך קובע חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018: התורם לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק, ובלבד שפעל בהתאם לדין ולא התרשל בטיפול במזון. ההגנה הזו קיימת כבר שמונה שנים.

הסיבה הנפוצה שבגללה בעל עסק אינו מוסר עודפים היא חשש מאחריות משפטית. מה קורה אם מישהו יאכל את המזון ויחלה. החוק נועד בדיוק לחשש הזה.

בנובמבר 2024 אישרה הכנסת תיקון לחוק. התיקון חל על גופים ציבוריים: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועירוניות ותאגידים שהוקמו בחוק. גוף כזה שמספק הסעדה של 500 מנות ביום לפחות חייב להיענות לבקשת ארגון חלוקת מזון לאסוף את העודפים. סירוב אפשרי רק מנימוקים מוצדקים, כמו ביטחון או ניצול העודפים בדרך אחרת. על עסקים פרטיים התיקון אינו מטיל חובה.

עוד דבר שכדאי לדעת: בספטמבר 2025 פרסם המשרד להגנת הסביבה לראשונה תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון, עם יעדים עד 2050.

כלומר ההגנה המשפטית קיימת. מה שחסר הוא מנגנון שמחבר בין מי שיש לו עודף לבין מי שצריך אותו, באותו יום ובאותו אזור.

החסם שפחות מדברים עליו: כבוד

בדצמבר 2025 יצאה עיריית מדיין בקמפיין בשם "Sin pena, sin desperdicio", בלי בושה ובלי בזבוז. הקמפיין נבנה על בדיקה של WWF קולומביה, שבחנה מדוע תושבים אינם מצמצמים בזבוז מזון. אחד החסמים שעלו הוא בושה: להשתמש בשאריות, ולקנות פירות וירקות שאינם עומדים בסטנדרט מראה מסחרי. באותה עיר, 42% מכלל הפסולת היא שאריות מזון, ו-71% מהפסולת האורגנית מגיעה ממשקי הבית.

גם בישראל שאלת הכבוד אינה שולית. אדם שזקוק למזון עלול להסס לבקש עזרה. בעל עסק עלול להסס למסור עודפים אם התהליך מסורבל, או אם אינו יודע לאן המזון יגיע. לכן הצלת מזון היא שאלה של לוגיסטיקה, וגם של אמון, פרטיות וכבוד.

מה קרן פדנטים (ספייר) עושה בפועל

עמותת קרן פדנטים (ספייר) פועלת בהתנדבות מלאה, בלי עובדים בשכר. הפעילות בהצלת מזון נשענת על שלושה ערוצים: איסוף עודפי מזון מבתי עסק בסיום יום העבודה, קבלת תרומות מזון ממשקי בית פרטיים, ותיאום ישיר בין אדם שזקוק למזון לבין מקום בסביבתו שמוכן למסור לו באופן קבוע. היקף הסיוע נקבע לפי האזור ולפי היכולת באותה עת. מכתבי התודה שמגיעים אלינו מספרים את זה טוב יותר מכל נתון.

בהמשך לכיוון הזה, בספייר מפתחים חזון למערכת מבוססת מיקום. המערכת תחבר בזמן אמת בין עודפי מזון, ציוד וביגוד לבין אנשים שזקוקים להם בסביבה הקרובה, במתן בסתר. מדיין מראה שהמודל הזה יכול לפעול בקנה מידה של עיר שלמה.

התרומות הכספיות מממנות רכישת מזון ותווי קנייה למשפחות, ואת הפעילות השוטפת. אפשר לתרום בכל סכום בעמוד התרומות. לעמותה אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

איך עסק יכול לתרום עודפי מזון? חמישה שלבים

1. בודקים מה נשאר בסיום היום: מאפים, מנות מוכנות, ירקות ופירות, ומוצרים סגורים בתוקף.
2. יוצרים קשר פעם אחת, בטלפון 03-7501300 או במייל kerenpedantim@gmail.com, ומוסרים סוג, כמות משוערת ושעת סיום.
3. מתאמים את המסירה: איסוף על ידי מתנדבים, או על ידי מי שזקוק למזון בסביבה ויכול להגיע, בהתאם לאזור וליכולת באותה עת.
4. שומרים על תנאי אחסון סבירים עד המסירה ומעבירים בציון תאריך. זו הדרישה שבזכותה ההגנה שבחוק חלה.
5. קובעים מסלול קבוע. אחרי פעם ראשונה, מסירה קבועה בסיום כל יום חוסכת תיאום מחדש.

פרטים נוספים בעמוד תרומת עודפי מזון.

שאלות נפוצות

מהו אי ביטחון תזונתי, וכמה ישראלים חיים בו?

מצב שבו משק בית מתקשה להשיג מזון מספק וקבוע מסיבות כלכליות. לפי דוח הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2024, שפורסם בנובמבר 2025: 27.1% ממשקי הבית בישראל, כ-2.8 מיליון נפשות, ובהן כמיליון ילדים.

כמה מזון נזרק בישראל בשנה?

כ-2.6 מיליון טונות, שהם 39% מהמזון המיוצר בישראל, בשווי כ-26.2 מיליארד שקל. מזון בשווי כ-10 מיליארד שקל מתוכם ניתן להצלה. המקור: הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון, לקט ישראל ו-BDO, נובמבר 2025.

האם בעל עסק שתורם מזון חשוף לתביעה?

חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018, קובע שתורם מזון בתום לב לארגון חלוקה מוכר לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק, בתנאי שפעל לפי הדין ולא התרשל בטיפול במזון.

מה קבע התיקון לחוק מנובמבר 2024?

גופים ציבוריים שמספקים הסעדה של 500 מנות ביום לפחות חייבים להיענות לבקשת ארגון חלוקת מזון לאסוף עודפים. התיקון אינו מטיל חובה על עסקים פרטיים.

איזה סוג מזון אפשר לתרום?

מזון ראוי למאכל שלא נמכר או לא נצרך: עודפים מסיום יום עבודה בבתי עסק, ומוצרים סגורים בתוקף ממשקי בית.

מה קורה למזון אחרי המסירה?

המזון מועבר לאנשים ולמשפחות בסביבה הקרובה לבית העסק, בתיאום ובדיסקרטיות.

איך מדיין הורידה את שיעור הרעב?

ברית עירונית, Alianza Medellín Cero Hambre, חיברה כ-1,000 בתי עסק, בנקי מזון וארגונים דרך אפליקציה שמנתבת עודפים לפי מיקום ודחיפות. לפי העירייה, השיעור ירד מ-28% ל-19% בתוך שנה, במקביל לתוכניות הזנה נוספות.

מה המבחן האמיתי?

המבחן הוא מהירות: כמה זמן עובר מהרגע שבו מזון הופך לעודף ועד שהוא מגיע למי שזקוק לו. במדיין ניסו לסגור את פער הזמן, המרחק והמידע בעזרת טכנולוגיה ושיתוף פעולה. בישראל כבר קיימים המזון, העמותות, העסקים והחוק. נשאר לחבר ביניהם טוב יותר.

בעל עסק? יש לכם עודפי מזון בסיום היום?

פנייה אחת מספיקה כדי להתחיל. אנו מתאמים איסוף והעברה לאנשים שזקוקים למזון בסביבה הקרובה אליכם, בהתאם ליכולת באותה עת.
kerenpedantim@gmail.com | 03-7501300 | בית אלפא 13, קומה 3, תל אביב
אפשר גם לתרום כסף בכל סכום. לעמותה אישור סעיף 46. 💙

מקורות

• המוסד לביטוח לאומי, דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024, פורסם 16.11.2025 (הדוח המלא).
• לקט ישראל ו-BDO, הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון, נובמבר 2025.
• חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018; תיקון התשפ"ה-2024, הכנסת, נובמבר 2024.
• המשרד להגנת הסביבה, התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון, ספטמבר 2025.
• Alcaldía de Medellín, Alianza Medellín Cero Hambre, זכייה ב-Mayors Challenge 2026; Telemedellín, 4.5.2026.
• Fundación Fraternidad Medellín, נתוני הברית נכון ל-18.12.2024. WWF Colombia ועיריית מדיין, קמפיין Sin pena, sin desperdicio, דצמבר 2025. אתר הברית: medellincerohambre.org.
• UNEP, Food Waste Index Report 2024; FAO, SOFI 2024.